יושב לבנאדם בראש איזה פונקציונר מהמפלגה הקומוניסטית, וכל הזמן מאיים עליו, מאשים אותו, אומר לו שמה שהוא חושב – זה לא בסדר, מפחיד אותו, מכאיב לו. כמובן – זה מטאפורה, אולי בדיחה, אבל מאוד מוחשית, כאשר מדובר באנשים שחייו באווירה כזאת.
כמו שזה הצליח לדכא עמים שלמים במשך 70 שנה, זה יכול לדכא לבנאדם בודד, ואפילו לצאצאים שלו, שנולדו לתוך שלטון אחר, מה שנקרא - דור שני, את כל הכיף של החיים.
אבל, כמו ששלטון בכל הגוש הקומוניסטי קרס, אפשר להגיד, ביום אחד, כך גם המבנים
הפנימיים של בנאדם בודד לא יחזיקו מעמד אם הוא יגיע לתובנה, שיש שיטה יותר יעילה
לחיות, ולהגיע להישגים.
