עצם זה, שמטופל מנהל שיח פנימי, דמיוני עם המטפל – אין בזה שום דבר רע או לא רגיל.
בסך הכול – זה המשך יעיל של הטיפול גם מעבר לשעה הטיפולית.
מטופל יכול לנהל שיח כזה גם עם אנשים אחרים, שרוצים בטובתו.
הבעיה מתחילה, אם המטופל שם את המטפל, או מישהו אחר, לאותה מערכת, שאחראית לבעיותיו, בגללם הוא פנה לטיפול.
אם לא מבררים את התהליכים הפנימיים האלה, המטופל לא מרוויח הרבה.
זה פשוט שכפול של אותה מערכת פנימית, שגורמת לו לסבל, גם בלי שהמטפל נמצא שם.
