בכל חברה יש תקופות של פילוג, שנאה, אימות. כתבתי על זה במאמר "שלום לעולמים".
על דברים כאלה כתבתי, שלבני אדם יש פוטנציאל אדיר להרס עצמי, טיפשות, הרס של כל מה שמסביב.
אנחנו עוברים עכשיו תקופה כזאת.
במוצ"ש יצאתי עם אשתי לסיבוב בערב. כנראה אנשים בדיוק הלכו להפגנות עם הדגלים. לרוב אנשים מבוגרים, אבל גם צעירים. ראיתי שכנים, שאני מכיר, אנשים נחמדים. אמרו שלום, שאלו מה שלומנו. אנשים, שהכרתי כאנשים סבירים. למשל, ראיתי זוג צעיר נחמד מהבניין שלנו. הוא איש היי טק, היא – לא יודע. פעם הייתה לי איזה בעיה טכנית בבית. שאלתי בווטס אפ, אם מישהו יכול לעזור. היא כתבה, שבן זוגה יכול לפתור, ושתוך 15 דקות, יהיה אצלנו. באמת, בא, עזר. מה אני רוצה להגיד? שתהליכים של המונים סוחבים אנשים, לעיתים ללא קשר לשכל, תכונות אחרות.
