לא פעם בעבודה שלי כפסיכיאטר ופסיכותרפיסט, יצא לי לפגוש אנשים, שקבלו חינוך, שיותר דומה לאילוף.
כמו כלב או עכבר מעבדה לא יחזור לפעולות מסוימות, בגלל שהמוח שלו זוכר שעל הפעולות האלה, הוא קבל מכת חשמל. אחר כך מספיק שהוא יקבל מכות חשמל מפעם לפעם בשביל לשמר את אפקט הפחד והאיסור הפנימי.
אצל צעצעי בני אדם, ההורים במקום מכת חשמל, משתמשים בצעקות, מבטים זועמים, לפעמים מכות.
אצל חיות מעבדה, אם מכות החשמל נפסקות לגמרי, בהדרגה מתרחש שחרור מהפחד. יכול להיות שמשהו מקביל קורה אצל בני אדם.
אם לא מתנסים בפעילות שהייתה אסורה, הפחד והאיסור נשארים. טיפול בחשיפה
הדרגתית, או חשיפה ספונטאנית, מקטינים את העוצמה של החרדה והפחד. הזיכרון הכואב
יכול להישאר לכל החיים.
