שאלה:
אני בת 24, אם לשתי בנות קטנות. אני מרגישה מאוד נבוכה לדבר על הבעיה שלי, ועד עכשיו לא היה לי האומץ לדבר על כך עם אף אחד. מדובר בבעיה אינטימית, שמאוד משפיעה על כל מערכת היחסים שלי עם בעלי.
בעלי בן 30, בעל ניסיון רב בתחום הסקס. אני, לעומתו, בעלת ניסיון מועט בלבד. לפני שהכרתי את בעלי, היו לי רק שתי התנסויות אינטימיות. בעלי טוען שאיני יוזמת קרבה, ובמידה והוא יפסיק ליזום - לא יהיו לנו חיי מין כלל.
לצערי, הוא צודק. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל כנראה, אני לא יוזמת בגלל שאף פעם לא התלהבתי מקרבה אינטימית. מהפעם הראשונה היה זה משהו סתמי ולא כיפי עבורי. עם בעלי אני נהנית הרבה יותר, ולומדת דברים חדשים, אך אני עדיין מרגישה נבוכה מכל זה.
בזמן קיום היחסים אני כמעט שלא זזה, ואת כל ה'עבודה' עושה בעלי. אחרי שאני מגיעה ל..., אני ממש מרגישה נבוכה עם עצמי, אני משתדלת שבעלי לא ישים לב למה שקרה, ולא ירגיש עד כמה אני מתביישת מעצמי.
אני מאוד אוהבת את בעלי, והזוגיות שלנו חשובה לי. אני גם מודעת לחשיבות של יחסים אינטימיים לתקינות הקשר הזוגי. אני חוששת שבעלי לא מרוצה ממני, ושזה יביא לניתוק היחסים בינינו, מה שיפגע מאוד בבנות המקסימות שלי.
אני מאוד רוצה לשנות את הגישה שלי, ואת והתחושות שלי בנושא. האם יש טיפול כלשהו שיכול לפתור את בעייתי, טיפול שאינו כימי, אלא אולי מתחום הרפואה המשלימה?
תשובה:
את מספרת על רגשות של בושה ומבוכה שעולים אצלך לגבי יחסי מין. כמובן, רגשות אלה מונעים ממך ליהנות אפילו מהאינטימיות הכי לגיטימית שיכולה להיות - עם בעלך האהוב. בלי להכיר אותך, לא ניתן להבין מהיכן נובעות אצלך עכבות כאלו בכל הקשור לסקס. תיאורטית, הסיבות לכך יכולות להיות חינוך שמרני במיוחד, או התנסויות טראומטיות בילדות הקשורות למיניות.
לפעמים מתגלה יחס מבזה, מבייש או מעניש לביטויי המיניות בילדות - למשל יחס לאוננות מצד ההורים. נשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות יכולות גם לחוש אשמה ובושה בכל הקשור להנאה ממין. את כל הדברים הללו, ואחרים, ניתן לברר בהתייעצות עם איש מקצוע בתחום הפסיכותרפיה עם התמחות במיניות.
חשוב מאוד שאת מגיעה למה שאת קוראת - "..." ואני ארשה לעצמי ולך לקרוא לזה אורגזמה. זה סימן לכך שהסיכויים שלך לפתח מיניות בריאה הם טובים מאוד. אין שום צורך בתרופות. ייעוץ אישי ואולי זוגי יכולים לעזור לך. לגבי היוזמה: לא חשוב מי יוזם את הקרבה, חשוב מה קורה לאחר מכן.
26.08.2005
כל הזכויות שמורות למכון השרון
