בשביל מה לבנאדם ניתנים חיים של 75-85 שנה? בשביל לחזור עוד ועוד פעם למעגלים התנהגותיים של ילד בן 8? לדעתי – זה בזבוז של החיים.
המעגלים החשמליים והרשתות הנוירונים במוח – הם חומר חיי, זאת אומרת – פלסטי. אם אדם חוזר כל הזמן על אותם המעגלים – הוא מחזק אותם.
אם על ידי דמיון, פנטזיה, ויזואליזציה, כתיבה ושינויים בהתנהגות בעקבותיהם, אדם יוצר מעגלים חדשים, הוא בונה את גורלו ולא מופעל על ידי קולות מהעבר שסוחבים אתו מטע – מטע.
זה בדיוק העניין – לאפשר לעצמו לחשוב חופשי, לבנות אסטרטגיות במודע, ולא להיסחב אחרי התסריטים הלא מודעים מהילדות ולתת לעצמו, למשל, להיפגע, לכעוס, לנקום, כל פעם מחדש, כמו צעצוע אוטומטי. פעם היו כאלה על הקפיץ. היו דורכים את הקפיץ, ומקבלים מנגינה או ריקוד – כל פעם אותו דבר.
זה דבר רציני. דורש רוגע, חשיבה, תכנון, אסטרטגיה, יכולת לראות את התוצאות של התנהגות כזאת או אחרת בדמיון. לרשום תכניות חלופיות.
