הערך להרצאה, מאמר, ספר – הוא המחשבות ואסוציאציות, שזה מעלה אצל הקורא. לכן, אני לא פוחד להפסיד מילה של המרצה. בקריאה, אפשר בכלל לעצור וללכת עם המחשבות של עצמך, ואחר כך לחזור לטקסט.
שנים, לפני שהייתה טכנולוגיה כזאת, חשבתי, כמה טוב היה יכול להיות, לו היה מאגר של הרצאות בתחומים שונים. ושיהיה אפשר לעצור את ההרצאה, ללכת אחורה, לשמוע שוב. דברתי על זה עם הבן שלי. הצעתי לו יחד עם החברים שלו, לצור עסק, שאוסף הרצאות, הצגות מכל העולם למאגר אחד, וליצור כלי ללימודים אלטרנטיביים בכל הרמות ומקצועות. היום זה קיים, ואפילו מובן מאליו.
