מה עושים כל הסטנדאפיסטים, אם לא צוחקים על התוכנה הפנימית שלהם, קולות שבראש שלהם.
על זה בנויה כל היצירה שלהם.
על מי צוחק אדיר מילר, אם לא על ההורים שלו עם המנטליות הגלותית שלהם. אני לא מומחה לזה, אבל ממה שראיתי – זה הבסיס של היצירה שלהם.
למה הם מצליחים? – כי אנשים אוהבים שמישהו עושה את העבודה הנפשית בשבילם. גם לצופים יש את התוכנות האלה.
למה אני מבין את המטופלים שלי? למה אנשים אוהבים את שלום עליכם, למשל? – כי לכל אחד יש בפנים, או ראה בחיים, חלקים מהתוכנה הפנימית המקורית של אחרים.
אנשים מתוחכמים בונים תוכנה חדשה, משוכללת. רוב העם נישאר עם המקור, ומעביר אותו מדור לדור.
הייתה פעם סטנדאפיסטית טליה שפירא. היא נפתרה לפני הרבה שנים מסרטן. אני זוכר שהיא עשתה עיבוד מאוד יסודי לכל התופעות האלה מהילדות שלה. יש קליפים שלה ברשת.
