בעקבות משימה, שנכד שלי קיבל בבית ספר, שסבא יספר סיפור מהילדות ולהביא תמונות, נזכרתי בסיפור (שמתי אותו גם בפייסבוק). סיפור עצוב. התחלתי למיין תמונות, משהו, שמזמן רציתי לעשות. סיפרתי לבן שלי, מה שידעתי על משפחה של אבא, שנספתה בשואה. היו אנשים עמידים, מכובדים בקהילה, כאלה, שעבדו קשה, גם כאשר היו כבר עשירים. את הדור הצעיר שלחו ללמוד באוניברסיטאות הטובות באירופה, שלפני המלחמה.
כנראה, הסיפורים והתמונות, השפיעו על הבן שלי. הוא עשה תחקיר בעצמו, ושם בפייסבוק שלו תמונות של סבא, סבתא, בת דודה שלי, ילד הראשון של אבא שלי עם אמו. כולם נספו. בשבילי זה תזכורת לזה, שכמה שלא נהי טובים, עם כוונות טובות, תורמים לקהילה ולאנושות, תמיד יהיו כאלה, שרוצים להרוג אותנו. אתמול שמעתי הרצאה של מרדכי קידר בבית ג'בוטינסקי בינואר 2019, הוא בדיוק מסביר על זה.
