ללמוד הכי טוב תוך כדי משחק.
מה שמעניין אתך, מפתח אותך, נשאר אתך.
אני זוכר, שלבן שלי בבית ספר היו מחברות מבולגנות, היה שוכח לעשות שיעורים, שוכח מחברת או ספר. אי אפשר להשפיע על זה בלי לשבור את הילד. את זה לא רציתי.
בו בזמן ראיתי איך הוא וחברים שלו משחקים
Dungeons & Dragons
היו כותבים מחברות שלמות של תסריטים באנגלית, מציירים מפות, מחלקים תפקידים. בשביל זה היו קוראים חוברות באנגלית, היו מציירים יצורים וקרבות. פעם התקשרתי הביתה מכנס בלונדון או אוקספורד, והבן שלי ביקש, שיקנה לו ספר של טולקין. ספר עוו קרס באנגלית. קרא אותו בכיף.
הבנתי, שכך ילד לומד יותר מבבית ספר, כי זה מעניין אותו. הייתי רגוע בקשר להשכלה שלו.
אמרתי לו, שגם עם הילדים שלו, כדאי לחפש משחקים לימודיים, שילדים אוהבים.
אני בעצמי, שהגעתי ארצה, לא ידעתי אנגלית בכלל. ידעתי, שאי אפשר להתקדם במקצוע שלי בלי אנגלית. רציתי לנסוע לאנגליה לבית ספר קייץ, אספתי פרוספקטים בשגרירות בריטית, אבל לא היה לנו כסף. ניסיתי ללמוד דרך החוברות וכו.. לא ראיתי הרבה התקדמות.
במקרה, הגיע אלי עיתון ארוטי פנטהאוז. היו שם מכתבים של הקוראים. זה היה מעניין אותי.
דרך זה למדתי את האנגלית הבסיסית. משם כבר היה קל להתקדם לספרות רצינית
ומקצועית. כמובן, יש סגנונות לימוד שונים, אנשים שונים אחד מהשני, אבל אולי הפרינציפ
הזה יכול להתאים לחלק מהאנשים.
