מוקדם מאוד למדתי לזהות את הפסוידו-חוכמים, שמנסים להראות, כמה הם חכמים. יש כאלה למכביר. מספיק בשבילי כמה מילים או משפטים ללא תוכן, בשביל לשים את הספר שלהם בצד. שווה לקרוא ספרים ברורים וכנים. גם כאלה יש הרבה. יותר ממה שאדם מסוגל לקרוא בימי חייו. לקרוא ספר של מחבר אמתי, זה כמו לשוחח אתו. גם אם הוא כבר לא קיים פיזית.
שווה גם לרשום מחשבות משלך תוך כדי קריאה. לפעמים, זה פיתוחים של מחשבות של המחבר, מחשבות ואסוציאציות שלך לטקסט. לפעמים אי הסכמות עם המחבר, לפעמים שאלות שעולות לך, או מחשבות משלך, שנולדות תוך כדי קריאה, או היו לך מזמן ועוד לא רשמת אותם.
אני אינטואיטיבית, עושה את זה מגיל צעיר. 18 בערך. לא חושב, שזה הזיק לי.
