אחד התפקידים של הרופאים ששרתו במרפאה פיקודית, היה להצטרף לקצין העיר בהודעות למשפחות. היו הרבה הודעות. זוכר את האסון הנח"ל בערבה היו 50-60 הרוגים. עוד מקרים. פעם באנו לבניין זהה וסמוך לבניין שבו אני גרתי. פתחה אישה צעירה, עולה מרוסיה, יפה ואינטליגנטית, עם תינוק על הידיים. הרגשתי, כאילו אשתי מקבלת הודעה. גם בין החברים שלנו הייתה אלמנת צה"ל. הכרתי את בעלה, שהיה סטודנט להנדסה באותם שנים, בהם אני למדתי רפואה.
