בדיאדות מהילדות - הילד תמיד קטן וחסר אונים מול מישהו גדול וחזק.
הדיאדות החשובות – הם בתוך המשפחה: ילד – אימא, ילד – אבא, ילד – אחים ואחיות, ילד – סבים וסבתות וכו.. .
גרעין האישיות נבנה מהדיאדות האלה.
הדיאדות – הם לא סטטיות.
גם מערכות היחסים הם לא חד פעמיות ולא תמיד זהות.
מקרה זה או אחר יכול להגביר מאוד תחושות שליליות או חיוביות עם אותה דמות מהילדות.
הדיאדות מהילדות מהוות מן בנק של אמוציות, ציפיות, פחדים, יחס לעצמך ולאחרים.
כאשר מאוחר יותר בחיים אדם נפגש עם סיטואציות דומות, הוא שולף מהבנק ציפיות מוכנות, פחדים מוכנים, כעסים מוכנים.
לפעמים הוא יכול להיכנס לאינטראקציה עם מישהו בתור ילד מסכן, ולסיטואציה אחרת - כרודן ותוקפן. לפעמים הוא יכול להרגיש נלעג ומבויש כמו ילד שמביישים אותו, ולפעמים הוא יכול ללעוג למישהו אחר.
חשוב להבין: זה כבר לא אבא ואימא בפועל, אלא אבא, אימא, ואחרים בתוך הנפש באינטראקציות, שהם מן תערובת של הרבה אינטראקציות שונות שלהם עם הילד.
לפעמים, האמוציות, הכאב, הפחד, הבושה, התחושה של ערך עצמי ירוד או גרנדיוזי יותר חזקים, לפעמים יותר חלשים. לפעמים זה כואב חזק, לפעמים פחות.
יכולות להיות גם תחושות חיוביות שנובעות מהדיאדות חיוביות מופנמות מהילדות.
גם האינטראקציות החדשות עם אנשים מחוץ למשפחה מופנמות ויוצרות מן תערובת עם ההפנמות המקוריות.
זה יוצר סיכוי לתיקון, במקרה שאלה אינטראקציות יותר טובות או להרעה, אם האינטראקציות הם כמו, או יותר גרועות, ממה שהיה לבן אדם בילדות.
גם ההפנמות מהילדות לא נשארות סטטיות. הם עוברות שינויים כל החיים.
כמובן, זה הסבר סכמתי וקצר. מה שניסיתי להבהיר שההפנמות האלה – הם חלקים של הנפש של בנאדם בוגר, שממשיכים לדבר ביניהם, להפעיל לחץ אחד על השנייה.
ידע והבנה של המנגנון הזה יכולים לתת לבנאדם מפתח לשינוי ביחסי כוחות, בהתייחסות להרגשות שונות מעמדה של ידע, מה שעוזר לווסת את ההרגשות והתנהגויות.
כמובן, כניסה לתהליכים פנימיים אלה אפשרית רק בתהליך של פסיכותרפיה מעמיקה.
