עבודה על הטקסט, דורשת השקעת זמן, השקעת מחשבה והשקעה נפשית אדירה.
אסביר איך אני עובד על הטקסט. אני מגדיל אותו. זה עוזר לי יותר להבין אותו, את הרגשותיו של המטופל בזמן הכתיבה, לתכנן התערבות הכי מתאימה והכי יעילה.
אני לא מתחיל לענות לפני שאני קורא את כל הטקסט, חושב אליו לילה או יום שלם, ורק אז מתחיל להתערב. אחרי זה אני עוזב את הטקסט לכמה שעות, ואז חוזר אליו וקורה אותו מחדש עם ההתערבויות שלי, מוסיף ומתקן.
אני עושה את זה כי אני רואה פוטנציאל גדול בעבודה פנימית מסוג זה. לכן אני לא מרשה לעצמי להגיב באופן שטחי או סתמי.
אותו סוג של התייחסות לטקסטים אני מצפה מהמטופל.
אני לא חושב שכדאי לתמצת או לקצר את הטקסטים, כי אז הם יאבדו אוטנטיות וספונטניות.
