קראתי מכתב של אימא - רופאה מהגטו באוקראינה לבן שלה שהיה בצבא האדום. היא העבירה את המכתב דרך אחד הגויים, מטופל שלה. זה היה מכתב פרידה שלה. היא כתבה לו שבדרך לגטו בקיץ יהודים סחבו מעילים בשביל לשרוד בחורף. את הגטו חיסלו ביער כעבור שבועיים – עוד בקיץ.
אני מספר את זה כדוגמה לזה שקשה להיות חכם מול איתני ההיסטוריה.
