ראיתי את הסרט "סיפורי ניו יורק" לפני הרבה שנים, אבל אני זוכר כמה סצנות, כאילו פשוטות, אבל עם הרבה עומק. למשל, כאשר הבחורה הזאת שואלת אותו: "רוצה פולקה'?"
גם זה, שאימא שלו מתגלה, רק כאשר הוא מוצא בחורה בדמותה.
כאילו כאשר הוא ניסה להתכחש לדמות שלו שעוצבה ביחסים עם אימא, ובונה לעצמו דמות מלאכותית משהו - עובד בחברה של אמריקאים, יוצא עם בחורה אמריקאית, כאילו משהו חסר לו – לא מוצא את אימא, לא מוצא את עצמו.
לא שזה הוראות הפעלה אוניברסליים בחיים של כולם. יש להניח שדור הבא יותר משופר מהדור הקודם. שהבחורה הזאת אומנם דומה לאימא שלו, אבל יותר יפה, יותר מתוחכמת. בכל זאת, כנראה קשה לשנות את הגורל לגמרי.
