את הגבולות בונים על ידי מתן דוגמה אישית. אם ההורים רבים ביניהם, הילדים גם יריבו עם ההורים.
אם יש מתח בין ההורים – הילדים גם יצרו מתח.
אם נותנים לילדים פקודות בלי להסביר, הם גם יעשו דברים, שאין להם הסבר. כאילו "כך אני רוצה ".
כמה שהורים יותר הצועקים, הילדים יותר בוכים.
גם הורים בינם ובין עצמם, גם עם הילדים, אפשר להרגיע את המצב רק בטוב, בהסברים רגועים.
כל מה שילדים רואים – הופך לתוכנה הפנימית שלהם.
