בהרבה מקרים, כאשר בני זוג משוחחים בעל פה, הטונים עולים, בני הזוג לא שמעים אחד את השני, מאשימים, מעליבים, כועסים, מנסים להשתלט.
אלה התנהגויות אוטומטיות, ואם ממשיכים לדבר כבעבר – יצא אותו דבר כמו בעבר.
אני מציע לזוגות כאלה, תקופה מסוימת לתקשר בכתב.
כתיבה במקום דיבור – זה לא עלבון ולא דחייה.
בכתיבה אפשר לקחת נשימה ארוכה, לחשוב, לשקול מה טוב לשני בני הזוג ולילדים, לשקול מה מחזק את השני ולא משפיל אותו.
בכתב לא מרימים את הקול, לא קוטעים אחד את השני, לא רבים, לא משתלטים אחד על השני. בכתב אפשר להיות חכם, תומך, לבטא הערכה.
גם אם לא מסכימים, אפשר לעשות את הדיון בצורה מתורבתת, מכובדת, בלי פגיעות הדדיות.
