סכסוכי שכנים – זה דבר נפוץ. קולגה שלי מבית חולים, פרופסור לעתיד, סיפר שיש לו סכסוך מר עם השכנים שלו מדו-משפחתי, משפטים של שנים. בדירה קודמת, עם כל השכנים הקבועים היינו ביחסים טובים. לאף אחד לא הפריע, שאשתי מנגנת. להפך מפעם לפעם היינו עושים קונצרטים עם זמרת אופרה מקצועית ומזמינים שכנים. באיזשהו שלב, דירה מתחתנו קנתה משפחה ארגנטינאית. ברגע, שאשתי הייתה מתחילה לנגן, היו מצלצלים לנו בדלת. פעם שבר פעמון. רציתי כבר להוריד אותו מהמדרגות, אבל התאפקתי כי לא רציתי להחריף עם השכנים. האבסורד בסיפור, שאבא שלו היה כנר בפילהרמונית של בואנוס אירס. לפעמים היה עולה אלינו והיו מנגנים דואטים עם אשתי. הוא סיפר שהבן היה עושה לו בעיות מילדות, ושהוא היה צריך לצאת מהבית בשביל לנגן. בקיצור, איפה שיש אנשים, יש מריבות, כעסים, מלחמות, שנאה, משפטים. אותו דבר עם מפלגות, מדינות, ארגונים.
מה שהבנתי, שבשביל יחסים טובים בכל הרמות, צריך לעבוד קשה, כי תמיד יכולה לפרוץ עוינות ותוקפנות. זה גם במשפחה, גם במקום עבודה, גם עם השכנים, וגם עם מדינות שכנות. שלום – זה לא מצב, שמגיע בעצמו ובטביעות. בקיצור – לא כל כך פשוט.
