לא תמיד, מה שנקרא היגיון בריא מנחה את בני אדם.
זה לא פשוט להבין, אבל המציאות, בה גדלים הילדים, לא תמיד בריאה להתפתחות. נוצרות דיאדות יחסים מסוג מסוים, שמופנמות והופכות לתוכנה פנימית. דוגמאות לדיאדות הרסניות: הוא שווה – אני לא שווה. הוא גבר – אני לא גבר, הוא מתעלל – אני קורבן, היא יפה – אני מכוערת, הוא חזק – אני חלש.
לפעמים, זה מתהפך: הוא קורבן – אני מתעלל. לא פשוט לשנות את היחסים המעוותים ליחסים מציאותיים: הוא שווה – אני שווה, הוא גבר – אני גבר, או יחסים איפה שאף אחד לא מתעלל בשני.
