מצב של היהודים במזרח אירופה, גם אחרי המלחמה, זה מצב של חוסר אונים מוחלט. כל שוטר/פקיד, יכול לעשות אתך מה שהוא רוצה. אין למי להתלונן. מתייחסים אליך ולמשפחה, כמו לכלב רחוב חולה, שדוחפים אותו עם המגף.
אפשר רק לדמיין, איזה תפיסת עולם הופנמה ונשארה אצל יהודים, שחיו באותה תקופה, לכל החיים.
וזה לא הרבה זמן מהמלחמה, שבכלל היו משמידים יהודים.
אם להכפיל את זה בדורות של סטטוס כזה, אפשר להבין הרבה על העם שלנו.
אפשר להבין, למה עד היום חצי מדינה מתנגדת לעצמאות אמתית, מתנהגת, כמו יהודון מפוחד בעיירה של רוצחים.
הורים וסבים שלנו, ידעו, מי מהשכנים שלהם, רצחו יהודים, ובהזדמנות יעשה את זה שוב.
לא פשוט להוציא את זה מהתוכנות, שעוברות מדור לדור, מן "ד.נ.ה." של העם.
