כל אדם – זה עולם אחר, לכל אחד יש דעות, ניסיון, עולם פנימי משלו.
בכל זאת, אנשים מבינים אחד את השני, גם אם לא עד הסוף. עד הסוף לא קיים.
בפסיכותרפיה בכתיבה, שני אנשים דנים לעומק על דעתם, ועולמם הפנימי. יש להניח, שהם מבינים אחד את השני יותר, מאם היו נפגשים במקרה, באיזה סמינר מדעי.
גם, כאשר אנשים מבינים אחד את השני, במידה זו או אחרת, כל אחד נשאר עם העולם המיוחד משלו.
