כתבתי הרבה פעמים, שאנחנו כעם, הרבה פעמים מתנהגים כיהודי גלותי, מבלי שאנחנו מבינים את זה. אולי זה שבהתחלת הציונות כל כך שנאנו את עצמנו על החולשה, על ההתרפסות, שבארץ התחלנו להתכחש לזה. חשבנו, שאנחנו עכשיו עם אחר, וכולם יאהבו אותנו. לי היה ברור, שגם היחס אלינו, כמו ליהודים, וגם כמדינה, אנחנו מתנהגים כמו יהוד גלותי ביערה.
זה לא רצוני. זה משקף את הקונפליקט הלא מודע מהפרט ועד החברה. זה יותר מורכב, אבל, כמו שאדם בודד נלחם עם הדמויות המופנמות מעברו, כך כנראה החברה – מושפעת מההיסטוריה שלה, קרובה ורחוקה. הכול בלא מודע. נושא לעבודת מחקר או לספר.
