חינוך ילדים איכותי, דורש הרבה משאבים, זמן להקשבה, זמן לדיונים, התלבטויות משותפות, אווירה רגועה.
הכוונה היא גם לרמה אישית משפחתית, וגם לרמה של מוסד חינוכי, ואפילו של חברה שלמה.
בפועל – הזמן חסר, הכול מתוח, אין זמן לדיונים, למי יש את הפריבילגיה להתלבט. הרבה
יותר פשוט המשטר של פקודות, ציונים, עונשים, הפחדה, ביוש, עלבון.




